סיפורו של בית החינוך ״קדם״ מתחיל ונגמר במילה אחת: כוחה של קהילה: שיתוף פעולה ואמונה בצדקת הדרך. לצד אלו מצטרפות לסיפור מילים נוספות שלכל אחת משקל רב: נחישות, אומץ, יוזמה, התרוממות ממשבר, אהבה, קיימות וטבע, פדגוגיה איכותית וראיית הילדים והילדות ומיקומם במרכז.
בשנת 2007 שלושים שנה לאחר סגירת בית הספר "עמיאסף" בבורגתא, הוקם בית ספר "קדם". על פעמון עתיק חרוט "1950 – 1977 עמיאסף" מורה משם הביאה אותו כמתנה בעת פתיחת בית החינוך ״קדם״ ומאז הוא מונח על המדף האמצעי בחדרו של שחר אופז, מנהל בית החינוך.
78 תלמידים מהישובים בארותיים, עולש, חניאל ובורגתא, בכיתות א' – ג' החלו ללמוד סמוך לביתם. כיום, משפט זה נשמע טריוויאלי מאוד. אך אז, בימי ההקמה משפט זה היה סופו של סיפור הקמה מורכב. עד שנת 2007 למדו כלל ילדי האזור בבית החינוך ״בית יצחק״ כ-30 דק׳ נסיעה מהאזור.
כבר בשנת 1991 ביקשו הורים להקים בית חינוך קרוב לילדי היישובים. אז הניסיונות לא צלחו. ב-1995 מתקבל אישור ממשרד החינוך וב-1997 מאושרת תכנית מתחם 'קדם' אולם בית הספר לא מוקם.
חלומות וכאבים חוברים ומחברים…. וקבוצה נוספת מתארגנת. הקבוצה, שהתאגדה תחת השם דול"ב, צירוף שמות הילדים שנהרגו, דקל, לוטם ואביב ז"ל, מקימה עמותה שתכליתה אחת – בית ספר במזרח העמק!
בחזון שגובש אז נרשם בין השאר "סביבת העבודה בכיתה תאורגן כסביבה מכילה ונעימה המקנה תחושה של בית ושייכות. לתלמידים תהיה פינה אישית לחפציהם ואפשרות להטבעת חותמם האישי" וכן "הסביבה מזמנת מגוון גדול של אפשרויות למידה תוך אפשרות בחירה ביניהן… התפיסה זכתה לכותרת "בית הספר למדעי האקולוגיה והאמנויות" של העמותה לחינוך אקולוגי בשפלת חפר.
ואכן, כעבור שנתיים ברח' הפלג בבארותיים, בבית פרטי, נפתח בית ספר וקבוצה רב גילית של ילדים והורים. הם פגשו ביום הפתיחה שלט עליו היה כתוב באותיות ענק "חלומות מתגשמים", ובאופן ברור, גם אם לא מכוון או מודע, נכתבו המילים על ענן….
צעד אמיץ של המועצה לצד נחישות קהילתית מביאים לאישור תוכנית המתאר ולהצבת מבנים יבילים תחת אישור מוסדי – קומץ התלמידים שלמדו בדול״ב עוברים יחד עם כלל תלמידי האיזור לבית החינוך האזורי – קדם.
ומדוע קדם?
נראה כי חשוב היה לציין את מיקומו במזרח המועצה "מקום משלנו, יש לזה משמעות, לא היינו צריכים להגיע למקום של מישהו אחר".
כשהקמת בית הספר הופכת החלטה נבחרת עידית פרץ לנהל. את בית החינוך. המנהלת מוצגת בפני וועדת ההיגוי להקמה והמהלך הופך מציאות. עידית מביאה עימה נסיון וחזון המתבטאים מפגדודיה רואה סביבה וקיימות והקמת הגן האקולוגי עד רמת התכנון האדריכלי – חד קומתי, ללא פרוזדורים, ללא מדרגות. בית חינוך המחובר ישירות לקרקע.
נראה שנדרשה אופטימיות וראיית הנולד לכלל השותפים "כל האזור היה שדה" מספרת עידית בהמשך הוכן השטח לבנייה, המבנים היבילים שהגיעו אלינו צבועים בלבן נצבעו לבקשתנו בצבעים עליזים בקשנו עוד שיסללו את הכורכר, יניחו מעט דשא ויקימו סככות להצללה בימים החמים, תושבים מזדמנים קראו לעברי ואמרו – אתם עוד תשוטו כאן בחורף, והם כמובן צדקו… האדמה הכבדה הקשתה על בניית תשתיות יציבות ודרשה משאבים רבים במהלך שנות הבנייה, קווי תקשורת, אינטרנט וטלפון הותקנו רק באמצע השנה, אך הכול היה עטוף בשמחת ההקמה שעזרה להתגבר על קשיים מסוג זה". לאחר חמש שנים לערך הסתיימה בניית מבני הקבע. לאחר עשור עידית פרשה ופינתה את מקומה לאסף לוי. אסף האיץ את הפיתוח של בית החינוך – כדי שזה יוכל לעמוד בקצב הגדילה של התלמידים. האזור הצעיר נבנה, הבמה המרכזית ומגרש הכדור-סל המרשים והמתקדם. אסף השקיע מאוד במרחבי הלימוד בבית החינוך ועיצב צוות חינוכי חדש. לצד אלו, אסף השקיע בפיתוח הלמידה מרחוק בתקופת הקורונה
לאחר 4 שנים – בשנת 2022 החליף את אסף שחר אופז – שנכון להיום ממשיך לכתוב את הסיפור המוצלח – סיפור חינוכי, ערכי, חברתי, קהילתי, יצירתי, סביבתי, משמעותי – סיפור הצלחה!
נערך ע״י שחר אופז. הכתוב הוא תוצר של שיח עם מספר אנשים לא מבוטל. השמות שמורים במערכת בית החינוך. פירוט נוסף ניתן למצוא בבית החינוך. במידה ונמצאו פרטים שגויים או שישנם פרטים חיוניים שחסרים ניתן לרשום מייל לכתובת kedemschool@educ.org.il
